האם ניתן לדרוש מנהג למסור בדיקת שתן לסמים – רק על סמך מידע מודיעיני

סירוב לבדיקת שתן לגילוי סמים – כשהחשד נגדו מבוסס על מידע מודיעיני

מי שנוהג כשבגופו מצוי סם, בכל כמות, נחשב על פי חוק כשיכור.

כדי לבדוק אם אדם נוהג בשכרות, יכול שוטר לדרוש מהנהג למסור בדיקת נשיפה, בדיקת שתן ו/או בדיקת דם.

להבדיל מבדיקת נשיפה, אותה יכול שוטר לדרוש מכל אדם, כמו בדיקת רשיונות אקראית, גם ללא כל חשד מוקדם שהנהג ביצע עבירה, הרי שעל פי חוק בדיקת שתן ובדיקת דם ניתן לדרוש מנהג רק אם היה מעורב בתאונת דרכים או אם יש חשד סביר שנהג שיכור.

לאחרונה נפוצה התופעה ששוטרים, על סמך מידע מודיעיני שהתקבל במשטרה, ניגשים אל הנהג, ודורשים ממנו למסור דגימת דם או שתן לצורך איתור הסם.

נשאלת השאלה – האם די במידע מודיעיני – כדי להקים חשד סביר של נהיגה בשכרות?
האם סירוב לבדיקת שתן או דם מצד הנהג, שהבסיס לדרישה הוא רק מידע מודיעיני – האם ניתן יהיה להאשים נהג זה בנהיגה בשכרות מכוח סירוב למסור בדיקה? בתי המשפט השונים דנו לא אחת בסוגיה.

ההלכה היא: “ככלל מידע מודיעיני משמש עילה לתחילת חקירה, אך אין בו כשלעצמו כדי להקים חשד סביר כנדרש בדין, אלא במקרים חריגים כאשר מדובר במידע מודיעיני מפורט ומהימן ביותר, או הצלבה של מספר ידיעות מודיעיניות” (ב”ש 1235/08 בית משפט לתעבורה – נוער אילת, כב’ בש’ אמוראי).
כאמור, במקרים מסוימים ניתן לקבוע קיומו של חשד סביר , גם לצרכי הארכת מעצר, על סמך מידע מודיעיני בלבד (ראו למשל בש”פ 6350/97 רוזנשטיין נ. מדינת ישראל, ב”ש (מחוזי-ב”ש) 22192/06 מדינת ישראל נ. אבו נאדי).

במרבית המקרים שנדונו בפסיקה, בהן הדרישה למסור בדיקת שתן לסמים התבססה בעיקרה על מידע מודיעיני, נמצא כי היה יסוד לחשד שהנהג היה שיכור, חעיתים עקב התנהגות מחשידה כגון נהיגה במהירות מופרזת– שכן במרבית המקרים בנוסף למידע המודיעיני – נמצאו גם מאפייני השפעת סמים בהתנהגות או במראהו של הנהג, שיחדיו הקימו את החשד הסביר – למשל רעידות בגוף, הזעת יתר, עיניים אדומות וכו’.

ראו למשל בב”ש 1235/08 בבית משפט לתעבורה – נוער אילת, כב’ בש’ אמוראי – שם לבד מהמידע היו גם מאפיינים שהצביעו על השפעת סמים (עיניים אדומות, הנהג התנדנד בדיקת עמידה והליכה וכן התנדנד במבחן הבאת אצבע לאף), על כן נקבע שם כי היה יסוד סביר לחשד כי הנהג שיכור, די כדי לדרוש בדיקת שתן.

עוד ראו ב”ש 1246/07 בבית משפט השלום באילת , כב’ הש’ עדן – שם היה מידע מודיעיני כי הנהג משתמש בסמים ובנוסף התרשם השוטר כי הנהג לחוץ ומזיע, עיניו לחות. כב’ הש’ עדן מצא כי היה יסוד לחשד. כ’ הש’ קבע:
“הרף הראייתי הנדרש לקיומו של החשד הסביר בסעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה איננו של ראיות לכאורה. אינני סבור כי המחוקק ביקש להעמיד רף ראייתי זה בפני שוטר אשר צריך להחליט על אתר, האם ביחס לאדם שמולו מתקיים החשד הסביר, ולא התכוון לחייבו לשקול ראיות, משקלן וטיבן”.

בדיקת שתן לסמים – מקרה משפטי

ראו למשל בב”ש 1216/08 בבית משפט לתעבורה אילת, כב’ הש’ שפסר ס”נ (כתוארו אז) – שם לבד ממידע מודיעיני קונקרטי היתה גם התרשמות של השוטר שהנהג תחת השפעת סמים (מתוח, עצבני, נמרץ, מתרוצץ עינים אדומות ולא הפסיק לדבר).וכן חוסר שיתוף פעולה מוחלט מטעם הנהג, כל אלו ביססו לדעת בית המשפט את דרישת ה”חשד הסביר”.

כב’ הש’ שפסר אף מציין כי לדעתו המבחן של “חשד סביר” אשר מהווה את הבסיס לדרישה להיבדק, “צריך להיות מפורש בעניינים מסוג זה בצמצום יחסי, זאת בהשוואה לדרישה מקבילה בהליך המעצר לצרכי חקירה… שכן בעוד שתוצאת קיומו של החשד הסביר בהליך המעצר הינה שלילה אפשרית של חירות החשוד ממש והשמתו מאחורי סורג ובריח, הרי שבסירוב להבדק בחשד של נהיגה בשכרות, התוצאה הינה איסור נהיגה והגנה על הציבור מפני המסוכנות העצומה הנשקפת במצב דברים זה, כשהחשוד אינו מאבד את חירותו בשום צורה ויכול לנוע בחופשיות … תוך שימוש בתחבורה חליפית..” (הדיון בבקשה זו נדונה סביב השאלה האם לבטל את השבתת הרכב של הנהג אם לאו).

עם זאת היו גם מקרים בהם בית המשפט קבע כי לא היה יסוד סביר לחשד, ולכן לא ניתן להרשיע את הנאשם בשכרות מכוח סירוב.

בב”ש 2153/08 תעבורה חיפה- נקבע כי לא היה יסוד סביר לחשד כי הנהג שיכור ולכן הסירוב למסור בדיקת שתן אינו מקים את החזקה בחוק של נהיגה בשכרות. שם הסיבה היחידה שהנהג נדרש להיבדק היתה העובדה שקודם לכן הנאשם נעצר קודם לכן במהלך חיפוש סמים בביתו – חיפוש שלא הניב דבר.

ב”ש 304/08 בבית משפט לתעבורה ברמלה , כב’ הש’ שלזינגר שמאי, שם נקבע כי העובדה שהנהג ידוע כמי שצרך סמים בעבר אינה מקימה חשד סביר שנהג שיכור, בפרט שבדיקת המאפיינים היתה תקינה.

בפ”מ 11-4-08 בבית משפט לתעבורה בנצרת, כב’ הש’ אריאלי – שם המידע לא היה קונקרטי, על כן לא היה בו כדי להקים חשד סביר המצדיק דרישה למסור בדיקת שתן.

העולה מהפסיקה הוא כי מי אשר מסרב לבדיקת שתן, חשוף בפני סכנה של הרשעה בנהיגה בשכרות כתוצאה מהסירוב.

בדיקת סמים בשתן

על כן – אם לא השתמשת בסמים – עדיף להיות חכם ולא צודק: בין אם יש חשד סביר ובין אם אין – עדיף למסור בדיקת סמים בשתן אשר יהיה בה כדי להוכיח את חפותך.
מאידך, אם בגופך מצוי סם, עדיף שלא תנהג – ואם נתפסת נוהג: שתי האפשרויות גרועות: אם תמסור בדיקה שתוצאותיה “חיוביות” תועמד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות תחת השפעת סמים” ואם תסרב למסור בדיקה תועמד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות, מכוח סירוב למסור בדיקת שתן. היה וסירבת למסור הבדיקה ואכן יתברר כי לא היה חשד סביר המצדיק לדרוש ממך בדיקה – בית המשפט אמור לזכותך מאשמה. לייעוץ בנושא פנו אלי – עו”ד שפר – עורך דין תעבורה.