נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נחשבת למכת מדינה והבעיות שהיא עלולה לייצר הן מהחמורות ביותר בתחום הבטיחות בדרכים. נהיגה תחת השפעת אלכוהול לא מהווה סכנה רק לנהג השותה עצמו, שעלול למשל לאבד שליטה, להתהפך או להתנגש בעוצמה בעצמים בדרך. היא מהווה סכנה גם עבור ציבור הנהגים והולכי הרגל בכל הסביבה בה נוסע הנהג.
אלכוהול ונהיגה לא הולכים יחד משום ששתיית אלכוהול היא בעלת השפעות הרסניות על מספר יכולות קריטיות הדרושות לנהיגה בטוחה. בין השאר, האלכוהול פוגע ביכולת קבלת החלטות, בתפיסת המרחב, במוטוריקה, בשימת הלב, הדריכות, הערנות והחדות. המשמעות היא שעקב כך נפגעות גם יכולות חשובות אחרות כמו יכולת התגובה, מהירות התגובה, עיבוד המידע, יכולת לבצע חלוקת קשב ועוד.
היקף בעיית שתיית האלכוהול בנוגע לבטיחות בדרכים
כחלק מהבנת התופעה וניסיונות למזער אותה, פרסמה המדינה בנוגע להשלכות אלכוהול ונהיגה – נייר מידע ובו ניתן למצוא מחקרים המצבעים על גודל והיקף הבעיה ומשמעותה המסוכנת. למעשה, הפגיעה ביכולות שהורס האלכוהול, הן באותן היכולות החסרות, כדי למנוע 50% מהתאונות בישראל.
יתרה מכך, מחקרים הצביעו, שדי שריכוז האלכוהול בדם יהיה 0.1% בלבד, כדי שמכלול היכולות והתפקודים הנדרשים – יפגעו משמעותית. ובאופן טבעי, ככל שרמת האלכוהול בדם תהיה גבוהה יותר, כך יגדל הסיכון להיווצרות תאונות דרכים. מבהיל לגלות כמה חיי אדם, פציעות וטרגדיות היו נמנעים, אם הינו נמנעים משילוב אלכוהול ונהיגה.
אבל וודאי תגידו: מדובר במקרים ספורים בלבד. ובכן על פי סקר שנערך בקרב נהגי ישראל, עולה כי 20% מהנהגים במגזר היהודי, ציינו כי הם נהגו תחת השפעת אלכוהול מעל לרמות המותרות בחוק.
הגדרות נהיגה בשכרות לפי החוק הישראלי
החוק מגדיר את רמות האלכוהול המותרת בגוף הנהג, כאשר חריגה מהן נחשבת כנהיגה בשכרות. ישנם שתי בדיקות עיקריות למדידה. הראשונה היא באמצעות 'ינשוף' מכשיר הבודק את רמת האלכוהול באוויר נשוף, כאשר אסור לחרוג מ- 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף מצד הנהג. השיטה השנייה היא בדיקת דם ושם אסור שימצאו למעלה מ- 50 מ"ג אלכוהול ל- 100 מ"ל דם.
העונשים על נהיגה בשכרות והענישה החמורה עם התרחשות תאונה
כדי לנסות למגר את התופעה הקשה, גם בית המשפט מצטרף למדינה ומטיל עונשים כבדים על נהיגה בשכרות. כמובן שיש חריגים לכאן ולכאן על רקע גיל הנהג, עבר קודם, גובה רמת האלכוהול ונסיבות אחרות אבל לרוב, בית המשפט ייטה לחומרה.
כאשר אדם נתפס נוהג בשכרות, פקודת התעבורה קובעת ובית המשפט יקפיד על כך – כי תתבצע שלילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים, במינימום. בנוסף, יכול הנהג השיכור לספוג 'פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה' למשך 30 יום, אפילו עוד לפני תחילת ההליכים המשפטיים.
כל האמור לעיל הוא במקרה של נהיגה בשכרות רגילה. כאשר נהיגה כזו מביאה לכדי תאונת דרכים עם נפגעים ובטח ובטח כאשר ישנם תוצאות קטלניות – העונשים חמורים בהרבה.
הפסילה המנהלית תגדל מ-30 יום ל-60, במידה וישנם רק נזקי גוף קלים ול-90 יום של פסילת רישיון, במקרה של מוות כתוצאה מהתאונה. חמורה מכך היא העובדה, שבמקרה של תאונה קטלנית, הנהג יכול להיות מואשם בגרימת מוות ברשלנות או בעבירת הריגה, ואז יתכן והוא יספוג גם עונשי מאסר בפועל לשנים ארוכות ופסילת רישיון לצמיתות.
כאשר הנהג השיכור עצמו נפגע בתאונת דרכים, ברבים מן המקרים הוא יאבד את זכאותו לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו. כל עורך דין העוסק בייצוג בנהיגה בשכרות יסביר כי הדבר הטוב ביותר יהיה להימנע כלל ועיקר מנהיגה תחת השפעת אלכוהול. כאזרחים שומרי חוק אנו צריכים לשמור גם על חיינו וגם על חיי הסובבים אותנו, ובכך נמנע מהתפתחויות קשות ומורכבות מבחינות רגשיות, פיזיות ומשפטיות.
