חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ”ז-1997 1
1. הגדרות
בחוק זה –
“חוף הים” –
(1) רצועת קרקע, ברוחב של 100 מטרים, לאורך הים מנקודת גאות המים שבחוף;
(2) ברצועת קרקע, כאמור בפסקה (1), שבה מצוי מקום רחצה מוכרז, כמשמעותו בחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ”ד-1964 – כל תחום מקום הרחצה המוכרז, אף אם הוא חורג מרוחב של 100 מטרים,
למעט דרכים שהוסדרו על פי חיקוק, תחומים שהוכרזו כנמל לפי פקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל”א-1971, וחניונים;
“ים” – ים התיכון, ים סוף, ים המלח, ים כנרת;
“רכב” –
(1) כמשמעותו בפקודת התעבורה, התשכ”א-1961 (להלן – פקודת התעבורה), ובין היתר, טרקטורון, ג’יפ או רכב שדה בדומה לו ואופנוע, למעט אופניים;
(2) רכב כאמור בפסקה (1) גם כשהוא משמש לרוכלות;
“השר” – שר הפנים.
2. איסור נהיגה בחוף הים
לא ינהג אדם ברכב בחוף הים.
3. סייגים לנהיגה בחוף הים
על אף הוראות סעיף 2, רשאי אדם שהורשה לכך לנהוג ברכב בחוף הים לאחת ממטרות אלה:
(1) שמירה על בטחון הציבור ועל בטחון המדינה;
(2) ביצוע משימות שיטור על פי דין;
(3) פיקוח והצלה;
(4) מתן שירותים בתחום רשות מקומית – ובלבד שהנוהג ברכב הורשה לכך בכתב על ידי ראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר;
(5) מתן שירותים מחוץ לתחום רשות מקומית – ובלבד שהנוהג ברכב הורשה לכך על ידי הממונה על המחוז;
(6) מטרה אחרת שאישר השר בצו.
4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשס”ח, תשס”ט2) בתוקף עד יום 31.12.2009
(א) השר רשאי להסמיך מפקחים לענין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
(ב) השר לאיכות הסביבה רשאי להסמיך מפקחים לענין חוק זה מקרב עובדי משרדו ומתוך רשימות שהגישו לו –
(1) מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל – של המוסמכים לפעול לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ”א-1981;
(2) רשות הגנים הלאומיים ורשות שמורות הטבע, של פקחים שמונו לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ”ב-1992;
(3) רשויות נחל – של עובדים המוסמכים לפעול לפי חוק רשויות נחלים ומעינות, התשכ”ה-1965;
(4) רשות העתיקות – של עובדים המוסמכים לפעול לפי חוק העתיקות, התשל”ח-1978.
4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשס”ח, תשס”ט2) בתוקף מיום 1.1.2010
(א) השר רשאי להסמיך מפקחים לענין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
(ב) השר לאיכות הסביבה רשאי להסמיך מפקחים לענין חוק זה מקרב עובדי משרדו ומתוך רשימות שהגישו לו –
(1) רשות מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל – של המוסמכים לפעול לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ”א-1981;
(2) רשות הגנים הלאומיים ורשות שמורות הטבע, של פקחים שמונו לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ”ב-1992;
(3) רשויות נחל – של עובדים המוסמכים לפעול לפי חוק רשויות נחלים ומעינות, התשכ”ה-1965;
(4) רשות העתיקות – של עובדים המוסמכים לפעול לפי חוק העתיקות, התשל”ח-1978.
5. הכשרת מפקחים
לא יתמנה מפקח לפי חוק זה אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שנקבע על ידי השר והשר לאיכות הסביבה, לפי הענין, בתיאום עם השר לבטחון פנים.
6. סמכויות מפקחים
(א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1) לדרוש מכל אדם שיש לו חשש סביר כי עבר על הוראות חוק זה להזדהות בפניו ולהציג בפניו מסמכים הקשורים לקיום הוראות חוק זה;
(2) להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו חשש סביר שבו מתבצעת עבירה בניגוד להוראות סעיף 2, או שבו מצוי רכב שיש חשש שנעברה בו עבירה או שבו מצוי אדם שנהג ברכב ויש חשש שעבר עבירה כאמור; ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט ובליווי שוטר.
(ב) לשם גילוי עבירה לפי חוק זה יהיו למפקח סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927, וכן סמכויות של שוטר לבקש מבית משפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24 (א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ”ט-1969; הוראות חיקוקים אלה יחולו על חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים כאילו נערכו בידי קצין משטרה או שוטר, לפי הענין.
(ג) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חיפוש שנערך על ידי מפקח לפי סעיף קטן (ב), ייעשה בנוכחותו של שוטר.
7. עונשין
הנוהג ברכב בחוף הים בניגוד להוראות סעיף 2, דינו – קנס כאמור
בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל”ז-1977.
8. פסילת רשיון נהיגה
היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם נהג ברכב בניגוד להוראות חוק זה ובאופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום פגיעה ניכרת בסביבה, יודיע על כך לקצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, והקצין רשאי לפסול אותו אדם, בצו, מהחזיק ברשיון נהיגה לאותו סוג של רכב שבו נעברה העבירה, לתקופה של 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, והוראות סעיפים 47, 48, 49 ו-50 לפקודת התעבורה יחולו בהתאם.
9. ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובלבד שתקנות בענינים שהשר לאיכות הסביבה, השר לבטחון פנים או שר התחבורה ממונים עליהם – יותקנו בהסכמתם.
10. שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין.
_________________________________
1 ס”ח תשנ”ז, 84; תשס”ח, 537; תשס”ט, 327.
2 סעיף 49 (ב)(ג)(ד) לחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס’ 7) התשס”ט-2009 (ס”ח תשס”ט, 327) קובע לגבי תיקון סעיף 4:
“49 תחילה ותחולה
(ב) תחילתו של שם החוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ותחילתם של סעיפים 1א, 2, 2א, 3, 4, 4יב, 4טו(א) ו-(ב), 4כב ו- 8(א) ו-(ג) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 3, 4 , 5, 7, 8( 1) ו-(2), 10 ו- 11 לחוק זה, ושל סעיפים 14 עד 48 , ביום ט”ו בטבת התש”ע (1 בינואר 2010 ).
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשות מקרקעי ישראל לא תחל לפעול אלא לאחר שנחתם הסכם קיבוצי המסדיר את זכויותיהם של עובדי מינהל מקרקעי ישראל.
(ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) כדי למנוע את ביצוען של שאר הוראות חוק זה שאין להן השלכה על זכויות העובדים.”
