טכוגרף

אחת הסיבות העיקריות לכך שהמחוקק מחייב את השימוש בטכוגרף הינה שניתן יהיה לאכוף את התקנות בדבר שעות הנהיגה:
ס’ 168 לתקנות התעבורה קובע:
(א) הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק”ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג –
(1) לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;
(2) לא ינהג בו יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ-68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;
(3) יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;
(4) לא ינהג יותר מ-9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו-30 דקות רצופות;
(5) יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו – יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ-52; הוראות פיסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק”ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.
(ב) מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.
(ג) בתקנה זו, “נהיגה” – נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי יסקאות (3) ו-(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.
(ד) הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה”ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודת הצבא.

באמצעות מעקב אחר דיסקות הטכוגרף ניתן לראות אם הנהג אכן ביצוע הפסקות בנהיגה כנדרש ולא חרג משעות הנהיגה המותרות.

קבילות דיסקת הטכוגרף:

סעיף 27ג לפקודת התעבורה קובע כי הטכוגרף ישמש ראיה קבילה אם יוחזק ויוגש בתנאים שנקבעו בתקנות.

ס’ 27ג לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ”א 1961 קובע:
(א) רישום שנעשה בדיסקה או ברישום ממוחשב בטכוגרף המותקן ברכב כפי שנקבע בתקנות ובדרך שנקבעה בתקנות, והפועל באופן שנקבע בהן, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי –
(1) שעות העבודה והמנוחה של הנוהג ברכב;
(2) מהירות נסיעתו של הרכב;
(3) מרחק נסיעתו של הרכב;
ובלבד שהוכח כי הרישום בדיסקה או ברישום הממוחשב שהוגש לבית המשפט הוא הרישום שנעשה על ידי הטכוגרף בעת ביצוע העבירה, וכי מרגע שהדיסקה או הרישום הממוחשב הוצא מהטכוגרף עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בהם שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנרשמו בעת שהיו מותקנים בטכוגרף.
(ב) שר המשפטים יקבע את אופן ההחזקה, השמירה והטיפול ברישום הממוחשב או בדיסקות שנרשמו על ידי הטכוגרף ואת אופן הגשתם לבית המשפט.
(ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

סעיף 27ג לפקודה חוקק בשנת 1997 בעוד תקנות הותקנו רק בשנת 2007:
תקנות התעבורה (שמירת דיסקת טכוגרף והגשתה לבית המשפט), התשס”ז-2007

מה דינם של דיסקות שנתפסו אחרי החוק אך לפני התקנות? האם הן יכולות לשמש כראיה קבילה?

שימו לב שאנו דנים בשאלת קבילות ולא בשאלת משקל!!!!

שאלה זו נדונה עד היום אך פעמיים בפסיקה ובעניינה ניתנו 2 החלטות סותרות.

ההחלטה הראשונה ניתנה בתיק פל 1/02 מדינת ישראל נ. מובילי מים ואחרים, בבית משפט לתעבורה בנצרת (ש’ סבוג חנא) (להלן תיק מובילי המים).
בתיק מובילי המים הועמדו לדין חברה העוסקת בהובלה, טעינה ופריקה וכן בעלי ומנהלי החברה וקצין הבטיחות. כתב האישום הכיל כ- 150 אישומים שעניינם אחריות בעלים מנהלים וקצין בטיחות בקשר עם הפרת תקנה 168. האישומים התבססו על למעלה מ- 50 דיסקות טכוגרף אשר היוו את החלק הארי של ראיות התביעה. מרבית הדיסקות לא נתפסו תוך כדי נהיגה – אלא נלקחו ממשרדי החברה וקצין הבטיחות.
הסניגור טען לאי קבילות הדיסקות בשל העדר תקנות בדבר אופן הגשתם.
השופט קיבל את עמדת התביעה  וקבע (עמ’ 10 לפרוטוקול מיום 22.9.03):
“באשר לטענת הסניגור לעניין סעיף 27ג לפקודת התעבורה, אומר רק שמאחר ולא הותקנו תקנות כטענת הסניגור, אזי צודק הסניגור כי לא ניתן להסתמך על סעיף 27 ג’ לפקודה, אולם אין הדבר מונע מהתביעה להוכיח את אשר היא מבקשת באמצעות פקודת הראיות ובדרך הרגילה ולא באמצעות 27ג לפקודה. אשר על כן וכפי שקבעתי לעיל אני דוחה את ההתנגדות והדיסקה מתקבלת”.
תיק מובילי המים הסתיים בהסדר והחלטה זו לא נבחנה בערכאת הערעור.

ההחלטה השניה ניתנה בתיק פל 1047/05 מדינת ישראל נ. א.א. אחים אליהו ואח’, תיק שעדיין מתנהל בבית משפט לתעבורה באר שבע.
בתיק האחים אליהו הועמדו לדין 2 חברות העוסקות בהובלה, מנהליהן ובעליהן, חברת קציני בטיחות מנהליה ובעליה ונהגי החברות. כתב האישום הכיל למעלה מ- 1000 אישומים שעניינם אחריות בעלים מנהלים קציני בטיחות ונהגים בקשר עם הפרת תקנה 168. האישומים התבססו על למעלה מ- 200 דיסקות טכוגרף אשר היוו  חלק משמעותי בראיות התביעה. הדיסקות לא נתפסו תוך כדי נהיגה – אלא נלקחו ממשרדי החברה וקצין הבטיחות.
הסניגור  טען לאי קבילות הדיסקות בשל העדר תקנות בדבר אופן הגשתם ועוד הרבה טענות נוספות.
התביעה טענה את אשר נפסק בתיק מובילי המים ועוד הרבה טענות נוספות
הפעם, כב’ השופט דיויד לנדסמן קיבל את עמדת הסניגור וקבע בהחלטתו מיום 15.9.08 כי:
“מכל המובא לעיל, אני קובע כי לצורך העניינים המוזכרים בסעיף 27ג(א) הדיסקות אינן קבילות כראיה וזאת מבלי להתייחס וגם מבלי שבית המשפט יכול לקבוע אם יש בידי התביעה הראיות הנדרשות להוכחת כל יתר התנאים שנקבעו בסעיף 27ג כאמור. יחד עם זאת, אין בית המשפט יכול למנוע הגשת הדיסקות כראיה באופן כללי לצורך הוכחת כל עניין אחר שאינו מוזכר בסעיף 27ג כאמור. לכן, בכפוף לאמור לעיל, ההתנגדות מתקבלת באופן חלקי.” (עמ’ 250).
בהמשך, ביום 8.12.08, לאור התנגדות ההגנה להגשת הדיסקות וחוות הדעת, הבהיר בית המשפט את החלטתו פעם נוספת:
“החלטתי מיום 15.9.08 הינה- לדעתי – ברורה ולא אסרתי הגשת חוות דעת ו/או דיסקות טכוגרף אלא לצורך המטרה המוזכרת בסעיף 27 ג. לפקודה והשארתי פתח מפורש בסיפא של ההחלטה להגשת המסמכים והטכוגרפים כראיה חפצית לכל מטרה אחרת “.

נהלי המשטרה

הנחיית מדור תד 6/08 שנכנסה לתוקף לאחר התקנת התקנות עוסקת אך ורק בשלבי תפיסת הדיסקה ושמירתה. הנוהל לא עוסק באופן הגשתה לבית המשפט.

יש לשים לב שגם תובע שמכין כתב אישום ואשר נוגע בדיסקה צריך למלא “דוח תנועת דיסקת טכוגרף”….

אילו כלי רכב חייבים בטכוגרף?

אוטובוס, רכב מסחרי גדול, משאית:
(א) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן אלא אם כן הותקן בו טכוגרף מסוג כאמור בחלק ג’ בתוספת השניה:
(1) אוטובוס –
(א) אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות המפורט בתוספת השמינית;
(ב) אחר – שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק”ג וטיולית, ששנת ייצורם 1990 או לאחריה;
(2) רכב מסחרי –
(א) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 16,000 ק”ג או יותר ששנת ייצורו 1989 או אחריה;
(ב) רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק”ג וששנת ייצורו עד 1990.
(ג) אחר – שמשקלו הכולל המותר מ-8000 ק”ג עד 15,999 ק”ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה;
(3) אוטובוס ורכב מסחרי כאמור בפסקאות (1) ו-(2) המשמשים ללימוד נהיגה.

תקנה 364ג קובעת חובות  של הנהג ביחס לשימוש בטכוגרף:
(ב) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן –
(1) מותקן ברכב טכוגרף תקין הפועל כהלכה והמסמן, בכל עת, על גבי הדיסקה את היות הרכב בנסיעה או בעמידה, את מהירות נסיעתו, מרחק הנסיעה ואת זמן הנהיגה כמשמעותו בתקנה 168(ג) של הנוהג ברכב; לא יפתח נוהג הרכב את הטכוגרף אלא להחלפת הדיסקה בו;
(2) בטכוגרף מצויים דיסקה או אגד דיסקות המתאימים לסוג המכשיר המותקן ברכב, ועליהן מצוינים שמות הנהגים ומועדי תחילת עבודתם, מספר הרכב, קריאת מד המרחק בתחילת הנסיעה ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של כל נהג; טכוגרף, שבו לפי תכנונו, לא ניתן לרשום נהגים נוספים על גבי הדיסקה, יופעל על פי הוראות של מנהל אגף הרכב;
(3) בידו דיסקה או אגד דיסקות נוסף אחד לפחות מן הסוג המתאים לטכוגרף המותקן ברכב;
(4) בידו תעודת מכייל מוסמך תקפה המתייחסת לטכוגרף המותקן ברכב;
(5) כל המגופות שבטכוגרף תקינות, שלמות ומקוריות והן מותקנות במקומן.
(6) הדיסקות המותקנות במכשיר הטכוגרף נקיות ותקינות; דיסקה שנפגמה, יחליפה הנהג בדיסקה תקינה ויצמיד את הדיסקה הפגומה לדיסקה שבה היא הוחלפה;
(7) יחזיק ברכב, בעת שהרכב בחזקתו, את המפתח למכשיר הטכוגרף.

(ב1) נוהג רכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו –
(1) ינהל יומן נסיעות אישי לגבי הנסיעות שביצע; יומן הנסיעות יהיה ערוך לחודש קלנדרי לפי הטופס שבתוספת התשיעית; (2) יחליף במכשיר הטכוגרף –
(א) דיסקה המיועדת לשימוש במשך 24 שעות (להלן – דיסקה יומית), לא יאוחר מ-24 שעות מעת הכנסתה למכשיר;
(ב) אגד דיסקות המיועד לשימוש שבועי (להלן – אגד דיסקות), לא יאוחר משבעה ימים מיום הכנסתו למכשיר.

(3) ישמור ברכב –
(א) את יומן הנסיעות במשך כל החודש הקלנדרי שלגביו מנוהל היומן;
(ב) את כל הדיסקות היומיות המציגות את תנועות הרכב ב-24 השעות שקדמו למועד הכנסתה של הדיסקה שבשימוש; הותקן ברכב טכוגרף המיועד לשימוש באגד דיסקות, ישמור במשך 24 שעות את אגד הדיסקות שקדם לאגד הדיסקות שבשימוש, במקום סגור ומוצל.
(4) ימסור לבעל הרכב, מוקדם ככל האפשר –
(א) את יומן הנסיעות, לאחר המועד האמור בפסקה (2)(א);
(ב) לאחר המועד האמור בפסקה (3)(ב), את הדיסקה או אגד הדיסקות המציגים את תנועת הרכב בפרק הזמן האמור.
(ב2) לא ינהג בעל רכב ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו ונעשו בו אחת מהפעולות המפורטות להלן, אלא אם כן כויל מכשיר הטכוגרף לאחר ביצוען:
(1) החלפת צמיג בצמיג שמידתו שונה מהמידה המפורטת בתעודת הכיול;
(2) החלפת רכיב בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי אשר משנים את יחס ההעברה.

(ג) בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את יומני הנסיעות ואת הדיסקות המציגות את תנועות הרכב, במשך 180 ימים מיום שנמסרו לו; בעל הרכב יציג את הדיסקות ואת היומנים לפי דרישתו של שוטר, פקח כאמור בחלק י”א, או קצין בטיחות כמשמעותו בחלק י’ לגבי הרכב שנמצא בפיקוחו.
(ג1) ברכב ללימוד נהיגה, כאמור בתקנת משנה (א)(3) הדיסקה המצויה תהיה על שם מורה הנהיגה המלמד בו באותה עת.
(ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוגי רכב מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן.

שימוש בטכוגרף בפענוח הגורם לתאונות דרכים:

כשמתרחשת תאונת דרכים, לעתים קרובות ארוע התאונה גורם לתזוזה במחטי הטכוגרף, וכתוצאה ניתן לראות סימני רטט על הדיסקה. סימן הרטט מסייע לקבוע ברמה גבוהה של אמינות את מהירות נסיעת הרכב ברגע התאונה ואת שעת התאונה המדוייקת.

אמינות ממצאי דיסקות הטכוגרף

תאונה קטלנית. נקבע כי ממצאי הטכוגרף אמינים ומדוייקים ובית המשפט העדיף לקבוע את מהירות רכב הנאשם בהסתמך על ממצאי הטכוגרף מאשר להסתמך על סימני בלימה. החלטה זו אושרה בערעור במחוזי.
ע”פ (חיפה) 2632/07 אלכס בקר נ. מדינת ישראל (ש’  ברלינר, בר זיו, קיסרי)

החלטה נוספת בה נקבע כי ממצאי הטכוגרף אמינים וראויים

ת”פ נצרת 1040/04 מדינת ישראל נגד ביטון גבי (ש’ בנימין ארבל)

קיבלת דוח תנועה – מה עושים?
קיבלת דוח תנועה שעניינו שימוש לא תקין בטכוגרף או חריגה משעות העבודה המותרות בהתבסס על ממצאי הטכוגרף – מומלץ מאוד לפנות לקבלת יעוץ.
כדי שניתן יהיה להרשיע נהג בעבירות אלו על המדינה לעמוד בנטל ההוכחה. ולעתים נטל זה הוא מורכב.
במקרים רבים יעוץ מקצועי יכול להביא לביטול הדוח או לעונש קל הרבה מהצפוי.

האמור לעיל אינו מהווה תחליך ליעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בתעבורה

מי שמסתמך על האמור לעיל, עושה כן על אחריותו בלבד