שימוש בטלפון בזמן נהיגה ברכב באמצעות ה”ספיקר” המותקן בטלפון

שימוש בטלפון סלולרי בעת נהיגת רכב באמצעות ה”ספיקר” המותקן בטלפון –חוקי!

דיבור בטלפון בזמן נהיגה ברכב

תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ”א 1961 (להלן: “התקנות”), כפי שתוקנה בשנת 2007, (תקנות התעבורה (תיקון מס 2) התשס”ח – 2007. קובץ תקנות 6630, י”א בטבת התשס”ח, 20.12.2007) קובעת כדלקמן:

(ב) (1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s.);

(2) בתקנת משנה זו –
“דיבורית” – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
“טלפון” – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג”.

תקנה 28 ב לתקנות התעבורה

לפני תיקון התקנה, קבעה התקנה הקודמת:
28(ב) “…..והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב”.

כפי שניתן לראות מהשינויים בנוסח התקנה: בעבר המיקרופון היה חייב להיות מותקן ברכב , בעוד לאחר תיקון תקנה 28(ב), ניתן להשתמש בהתקן שמצוי בטלפון עצמו (SPEAKER) ואין חובה להתקין התקן חיצוני .

ראו למשל פסק דינו של כב’ הש’ סלאמה מבית משפט לתעבורה חיפה בת”ת 10621/05 מדינת ישראל נ. קשתי שמעון, תק-של 2006(2) 14995 שם קבע כב’ הש’ : “זאת ועוד, למעלה מן הצורך אציין, כי גם אם היתה מתקבלת גרסתו של הנאשם לפיה שוחח בטלפון הנייד באמצעות דיבורית פנימית של המכשיר – להבדיל מדיבורית קבועה המותקנת ברכב – גם בכך היה כדי להביא להרשעתו בעבירה המיוחסת לו שכן האיסור המעוגן בתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה הינו איסור רחב הכולל בתוכו גם דיבור בטלפון בזמן נהיגה באמצעות המכשיר עצמו”. יודגש כי פסק דין זה ניתן ביום 30.5.2006, בטרם תוקנה התקנה.

חשוב להדגיש כי לאחר תיקון התקנה נקבע מפורשות כי אם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו .

ראו בעניין זה פרוטוקול מס’ 360 מישיבת ועדת הכלכלה בכנסת השבע עשרה, מושב שלישי, מיום ד’ בחשון תשסח, 16.10.07, שם בעמ’ 28 שאל חבר הכנסת דוד טל, מ”מ יו”ר הועדה, את עו”ד שרית זוכוביצקי, מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: “כשאת אומרת דיבורית בגוף הטלפון, למה הכוונה?” ענתה עו”ד זוכוביצקי: “רמקול, SPEAKER” ובהמשך, בעמ’ 34 ציין רפ”ק רוני לוינגר, קצין במשטרת ישראל באגף התנועה: “לפי התקנה הזאת אתה יכול לדבר במכשיר בלי דיבורית, אם יש לך רמקול מותקן, במהלך נסיעה. תקנה 28 כותרתה: אחיזת ההגה בשתי ידיים. הרציונל, הרעיון המנחה, שהידיים יהיו פנויות לנהיגה – הראש, העיניים והידיים יהיו פנויים למתרחש בדרך”.

ראו גם דברי יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ גלעד ארדן, בפרוטוקול מס’ 380 מישיבת ועדת הכלכלה בכנסת השבע עשרה, מושב שלישי, מיום יח’ בחשון התשסח. 30.10.07, בע”מ 4: “ההתקן יכול להיות גם בתוך הטלפון. זה גם יכול להיות ספיקר.”

ראו אף דבריה של עו”ד חוה ראובני, מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בפרוטוקול מס’ 380 מישיבת ועדת הכלכלה בכנסת השבע עשרה, מושב שלישי, מיום יח’ בחשון התשסח. 30.10.07, בע”מ 4: “אנחנו לא רוצים לדרוש התקנים מיוחדים….. מצדי זה בסדר אם אתה מניח את הטלפון בתוך מחזיק כוסות, אם אתה מניח אותו בתוך המאפרה, באופן שהוא לא נופל, אז אין מצב שאתה צריך להתכופף תוך כדי נהיגה ולהרים אותו. מצידי שיהיה וו והטלפון יהיה תלוי על חוט, אבל העיקר שהוא ישאר במקום ואני לא אלך לחפש אחריו תוך כדי נהיגה, דבר העלול להוביל למצב מסוכן של תאונת דרכים.

תיקון התקנה אף בא לידי ביטוי בפסיקה של בית המשפט שניתנה לאחר התיקון.

ראו למשל פסק דין בת”ת 35800/09 ענף תנועה ת”א נ. ידין מוטי , (תק- של 2010(1), 34500, בית משפט לתעבורה תל אביב.) שם מתייחס כב’ השופט צימרמן לתקנה 28(ב)(2) כדלקמן:

“בחלק זה של התקנה מצויין כי אם הדיבורית מותקנת בטלפון עצמו (מה שמכונה “ספיקר”) השימוש בטלפון יהיה מותר רק אם הטלפון מונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.”

עברתם עבירת שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהגיה? התייעצו איתנו – עו”ד שפר – עורך דין תעבורה